כ"א/תשרי/תשפ"א

לכבוד

הרב אברהם שליט"א

עוסק בצרכי ציבור באמונה

 ק"ק לונדון

אחדשה"ט ומועדים לשמחה באהבה רבה

הקפות בתפילה ביחידות בזמן בידוד וסגר

בנוגע לשאלתך בעניין הקפות בזמן בידוד שמנועים ללכת לבית הכנסת ושאלת אם אומרים הושענות ואיך להתנהג באמירתם?

כתב הרמב"ם (הלכות לולב פרק ז הלכה כג) 'וכבר נהגו ישראל בכל המקומות להניח תיבה באמצע בית כנסת ומקיפין אותה בכל יום כדרך שהיו מקיפין את המזבח זכר למקדש' ". ומדוייק בדבריו שהמנהג הוא "להניח תיבה באמצע בית הכנסת", ולא הזכיר ספר תורה אלא רק "תיבה".

ואילו מרן השו"ע (או"ח סימן תרס סע' א) כתב: "נוהגים להעלות ספר תורה על (הבימה) ולהקיפה פעם אחת בכל יום". וכן ינהגו במנייני חצרות ופארקים שיניחו ס"ת על שולחן יציב, ויקיפו אותו.

אבל הרמב"ם לא הזכיר כלל את ענין הס"ת, וכתב רק שיש להקיף את התיבה, וכתב על כך בכף החיים (שם אות ב) "מיהו הרמב"ם וכו' לא הזכיר זה המנהג להעלות ס"ת על התיבה, רק להניח תיבה עי"ש. וכן בשער הכוונות (דף ק"ה ע"ג) לא הזכיר שצריך להעלות ס"ת על התיבה ולהקיף וכו'. הבן איש חי ,שנה ראשונה (פרשת האזינו טו)  כותב :"דהקפות בלולב בכל ימות החג יוכל להקיף את התיבה שבביהכנ"ס אף על פי שאין עליה ספר תורה", עכ"ד כף החיים.

בפרשת האזינו, ט״ו הבן איש חי הלכות שנה א, האזינו, ט״ו כותב: את הקפות בלולב בכל ימות החג יוכל להקיף את התיבה שבבית הכנסת אף על פי שאין עליה ספר תורה, דאין הנחת ספר תורה על התיבה מעכבת בדבר ההקפות כי העיקר לפי הסוד בזה הוא התיבה, מיהו אותם בני אדם שאין הולכים לבית הכנסת מחמת אונס ומניחים כסא אחד מן הבית ומקיפים אותו אין זה כלום דאין זה נחשב "תיבה", ועם כל זה נראה לי- מי שהוא חולה ואי אפשר לו להקיף תיבה בבית הכנסת יניח כיסא בביתו ויניח עליו ספר תנ"ך ויקיף כדי שלא לבטל מצות ההקפה, והשם יתברך ברחמיו לא ימנע טוב להולכים בתמים.

בעקבותיו, גם מרן הגרע"י בחזון עובדיה הלכות ארבעת המינים  כותב מי שהוא חולה ואי אפשר לו ללכת לבית הכנסת להקיף עם הצבור, יניח כסא או שלחן באמצע חדרו, ויניח עליו ספר תנ"ך שנדפס בקדושה, או חמשה חומשי תורה, ויקיף, כדי שלא יתבטל מן ההקפות.

אמנם יש דעות  שאין ההקפות נוהגות אלא בציבור, האשל אברהם כותב: אמרתי הלל בכל יום ביחיד אחר חצות בארבעת המינים בלא הקפה, כי ההקפה שייכת רק בציבור. אבל יחיד יאמר ההושענות בלא הקפות (אשל אברהם [בוטשאטש] מהדורה תנינא תרנא) אבל שם מדובר שיכלו לומר הושענות בציבור  ולא אמרו משום טירחא דציבורא ויש להבדיל מהמצב בבידוד וסגר שאין אפשרות לומר ההושענות עם הקפות בציבור!

לפי דרכנו למדנו כמה חשוב  ענין זה לעודד יהודים לקיים את ההקפות ביחיד (משום סגר או בידוד)  באופן זה, שיניח על שולחן או כסא ספר תנ"ך ויקיף כדי שלא לבטל מצות ההקפה ובע"ה  בזכות הקפדה בקיום מנהג ישראל זכר למקדש גם בשעת הדחק יתברכו  בבריות הגוף והנפש.

בתפילה שה' יפדנו מכל נגע ומחלה ,יעטרנו באהבה כלולה ישמחנו בבית התפילה  וינהלנו על מי מנוחות סלה

ובברכת מועדים לשמחה ופתקא טבא

                                                       ___________________